5 לילות, 4 ימים, 3 תערוכות, 2 בנים 1 משחק כדורגל ואף מילה על אוקספורד סטריט וקובנט גארדן. הכל בהמשך הפוסט.
כשיש שני ילדים האחד בן 22 והשני בן 11 לא ממש פשוט לצאת לטיול משפחתי, כזה שיענה על הצרכים השונים של כל בני המשפחה (כולל אמא שוחרת אמנות ואבא שרוצה שכולם ייהנו)
זה היה טיול שבו הצלחתי אפילו להיות כמעט אך ורק במקומות חדשים.
התגוררנו באיזור קנסינגטון תחנת (Gloucter road) איזור שאנחנו מאוד אוהבים. באיזור יש מסעדות ובתי קפה. והנגישות ממנו ואליו נוחה.
פעילויות משפחתיות:
מוזיאון ויקטוריה ואלברט, נמצא בקרבת המלון ונבחר בגלל התערוכה Botticelli Remagined (מאוד מאוד נהניתי). הבנים שוטטו להנאתם ברחבי המוזיאון. הכניסה למוזיאון בחינם אבל משלמים על תערוכות מיוחדות. לאתר המוזיאון: http://www.vam.ac.uk
מתוך התערוכה Botticheli Remagined צילום: תמר גרינברג
חדרי המלחמה של צ'רצ'יל חדרי המלחמה מהם ניהל צ'רצ'יל את מלחמת העולם השניה נשמרו ממש כפי שנראו בשנות ה-40 של המאה הקודמת. ניתן לראות את חדר השינה של צ'רצ'יל, חדר הישיבות ואפילו מרכזת הטלפונים הטרנס-אטלנטיים שהתחברה ישירות לבית הלבן הכל מוצג כפי שהיה. המתחם כולל גם מוזיאון המציג את פעלו הציבורי ואת חייו הפרטיים של צ'רצ'יל באמצעות מסמכים מקוריים, תמונות ומצגות אינטראקטיביות. במוזיאון הסברים בעברית(!). הבנים מאוד, מאוד נהנו. לאתר המוזיאון: http://www.iwm.org.uk/visits/churchill-war-rooms
המטבח צילום: תמר גרינברג
סיור גרפיטי בעברית בשכונת שורדיץ' (Shurditch) במזרח לונדון. סיור של חברת .Arternative חוויה מומלצת לכל המשפחה (כולם נהנו).
לאתר החברה: http://www.arternative.guide/#!london/c13jj
גרפיטי קטן של האמנית הישראלית ניצן מינץ צילום: תמר גרינברג
בסיום הסיור המשכנו לשוטט בשכונה. אכלנו במסעדה ותיקה מאוד של FISH & CHIPS שלה מספר סניפים. המסעדה מאוד נקיה ובעלת עיצוב מיוחד. אה, וגם טעים שם. http://poppiesfishandchips.co.uk/
מסעדת poppies צילום: תמר גרינברג
שוק ספיטפילד צילום: תמר גרינברג
בערב: סרט של אינדיאנה ג'ונס בליווי התזמורת הפילהרמונית של לונדון ברויאל אלברט הול. (הבן הגדול הכי נהנה). האולם מהמם אבל הכיסאות ממש ממש לא נוחים. לאתר : http://www.royalalberthall.com
שני הבנים לבד: הלכו למשחק כדורגל ונסעו לאולפנים של הארי פוטר. יש אפשרות לנסוע לשם באופן עצמאי, להזמין כרטיסים מראש ליום ולשעה ולצאת ברכבת מתחנת Euston נוסעים 20 דקות עד ל- Wotford junction ומשם יש הסעה של האולפנים . האפשרות השנייה היא בטיול מאורגן שכולל אוטובוס (יציאה מתחנת ויקטוריה) וכרטיס כניסה לאולפנים . זו אופציה נוחה יותר ויקרה יותר. אם מחליטים לנסוע לאולפנים ברגע האחרון הרבה פעמים כבר לא ניתן להשיג כרטיסים באתר לתאריכים שאתם רוצים. לחברות האלו יש תמיד כרטיסים.
בילוי זוגי:
ארוחת ערב במסעדת יאוצ'ה(Yauatcha) האסייתית הטרנדית. הזמינו לנו מקום מהמלון. במקרה היה מקום לאותו רגע. אוכל טעים, מחירים הוגנים, מסעדה רועשת.
לאתר המסעדה: https://www.yauatcha.com/
ביקור בגלריית וויט צ'אפל (Whitechapel) שבהקני, שם מוצגת (עד אמצע מאי) תערוכה בשם Electronic Superhighway הסוקרת את התפתחות האינטרנט בסדר כרונולוגי הפוך, מימינו ועד שנת 1966. התערוכה הגדולה מציגה למעלה ממאה עבודות המראות את השפעת המחשוב והאינטרנט על אמנים מאמצע שנות ה- 60', וכוללות עבודות מולטימדיה, סרטים, ציור, פיסול, צילום ועוד. נשלחתי לגלריה על ידי חברה שמאוד הצטערה שלא תוכל להגיע לראות. תערוכה ל"מיטיבי לכת" בלבד. תערוכה לא קומוניקטיבית וקשה להבנה. התערוכה ממש גדולה, ולכן ניתן היה למצוא מוצגים מעניינים ומובנים. תערוכה למי שמעניין אותו להכיר את שדה האמנות העכשווית ולראות כיצד משתמשים האמנים בטכנולוגיה הקיימת לצורך יצירתם האמנותית. לאתר הגלריה:http://www.whitechapelgallery.orgkt/
צילום: תמר גרינברג
בתערוכה Electronic Superhighway צילום: תמר גרינברג
בתערוכה Electronic Superhighway צילום: תמר גרינברג
ממש ליד הגלריה, למי שדחוף לאכול במסעדה תורכית דווקא בלונדון, מסעדת khushbu grill house נקיה מאוד עם אוכל מוכר, טרי, וטעים, טעים. לאתר המסעדה: http://www.khushbugrillhouse.com
אני לבד: מחזמר Kinky Boots "זה לא המחזמר, זאת אני". המחזמר מאוד נחמד ומומלץ זה רק שאישית מתחיל להיגמר לי ממחזות זמר. הלכתי להצגת צהריים (matinee) יש בימי רביעי ושבת. קניתי כרטיסים חצי שעה לפני ההצגה בתיאטרון עצמו. כרטיס ממש טוב (ב staills שזה האזור הכי קרוב לבמה) עלה לי 35 פאונד (שתי שורות למעלה אפשר היה לקנות אפילו ב- 25 פאונד). לאתר: http://www.kinkybootsthemusical.co.uk/
תערוכה 100 שנים לווג במוזיאון הדיוקנאות (National Portrait Gallery). התערוכה מציגה מסע היסטורי לאורך המאה, כשכל חדר מוקדש לעשור אחר של המגזין. התמונות מציגות פורטרטים של דמויות היסטוריות חשובות מהמאה שחלפה ובמיוחד של דמויות שעיצבו את הנוף האופנתי הבריטי בעשורים האחרונים (כדוגמת הנסיכה דיאנה, קייט מוס וויקטוריה ודיויד בקהאם). האוסף, כולל כ-280 צילומים שנאספו מהארכיונים של ענקית המגזינים "קונדה נסט" ומאוספים בינלאומיים אחרים. נהניתי מאוד. אני אישית מאוד מתעניינת באופן שבו מעוצבות התערוכות ובלונדון זה באמת תמיד מלאכת מחשבת. לאתר של ה- National Portrait Gallery: http://www.npg.org.uk
100 שנה לווג צילום: תמר גרינברג
ככה זה אצלי עם לונדון, עיר שמתסכלת אותי באופן קבוע. עוד כשאני שם מטיילת ברחובות אני כבר מתוסכלת ממה שאני מפספסת. אז דוקא בביקור הזה ואף על פי שהיו לי עוד תוכניות שלא הצלחתי לממש הרגשתי שניצלתי כל שנייה ושבאמת לא יכולתי לראות יותר.
