מעט על קזבלנקה בדרכנו לראבט.
קזבלנקה נחרתה בזיכרון בגלי העלייה ממרוקו ששטפו את המדינה בצעירותה. אלה שחיו בה נפנפו בייחוס המיוחד "אני מקזה". כולל התושבים שחיו בהרים,הברברים,שעברו בה לראשונה בדרכם לארץ ישראל. העיר שוכנת לרגלי האוקינוס האטלנטי הייתה מושבת דייגים שלווה. בתיה הלבנים ובהם חלונות ופתחים תכולים. נתנו לה את שמה.
הבקע האטלנטי השקוע שמתעורר לעיתים משנה את קו החוף.
התזוזות הבלתי צפויות,הרסו ערים ותבעו קרבנות בנפש. דוגמת העיר השכנה אגאדיר שנהרסה כליל ברעידת אדמה גדולה ב- 1960 . כך קרה גם לקזבלנקה השלווה. היא נהרסה ברעש אדמה שפקד אותה ב 1755. רק בית לבן אחד נותר על כנו אל מול האוקינוס האטלנטי. באין מגדלור, הוא שימש ציון דרך לספינות שעברו במרחב. הפורטוגזים קראו לו הבית הלבן . שטחה של קזבלנקה הוא 113 קמ"ר.
בדרך לרבת
שני גורמים עיקריים הביאו לשגשוגה של קזבלנקה.
המיקום הגיאוגרפי – העיר נמצאת במרכז האזור המיושב ביותר של מרוקו. נמל הגדול ביותר של מרוקו שמוקף במפרץ טבעי מוגן מגלים ורוחות מהווה מקום בטוח לעגינת ספינות גדולות ועוד. קזבלנקה היא לא רק עיר הנמל הגדולה במרוקו, והנמל השני בגודלו באפריקה, היא גם הבירה הכלכלית והפיננסית של מרוקו, מקום מושבם של הבנקים העסקיים ושל
כ- 60% ממפעלי התעשייה. קזבלנקה נולדה מחדש לאחר מספר כיבושים ורעידות אדמה, בסוף המאה ה-18.
קזבלנקה מהווה את מרכז התחבורה הראשי של מרוקו. העיר מתפקדת כמרכז הכלכלה, התעשייה והמסחר של המדינה.
רוב התיירים המגיעים למרוקו נוחתים בנמל התעופה שלה או עוגנים בנמל הים.
קזבלנקה היום היא כרך מסחרי אדמיניסטרטיבי גדול מאוד. בנייניה החדשים מצטיינים באדריכלות מודרנית. בקזבלנקה אזורים נרחבים של שדות מעובדים,שדרות נרחבות, בנינם וקניונים מודרניים, וצמתים בצורת כוכב – כמו בפריז.
את האזורים האלה של העיר הקימו הצרפתים בתקופה שבה שלטו במרוקו. אל קזבלנקה נשוב בדרכנו חזרה מהטיול לביקור ממשי. הדרך לראבט עוברת בכביש אגרה רחב ברובו ומתוחזק,ללא שולים.
כמעט בכל מרוקו אין שוליים או מדרכות למעט במקומות בודדים חדשים בעיקר. הכבישים מוקפים עצי זיתים,אקליפטוסים,צברים מסוגים שונים ושדות מעובדים בשני הצדדים. כל ק"מ בערך יש עמוד ועליו מתנוסס הדגל אדום של המלך עם סמל לכבודו של המלך.
מעט על הדגל ,לפני 1915 ,כמו ברוב ארצות ערב,הדגל היה אדום חלק.
בהמלצת ממשלת צרפת,נוסף לו כוכב בעל חמש צלעות,וזאת על מנת להבדיל אותו משאר הארצות. למן ההתחלה שימש הדגל רק לתצוגה על האדמה ולא היה תלוי על התורן,ב -1956 שנה שבה מרוקו קבלה את העצמאות,הפך דגל זה לדגל הלאומי,וזו פעם הראשונה שהוא הונף מעלה מאז שבשנת 1912 אבדה מרוקו את עצמאותה. הדגל המקורי היה אדום חלק, אז נוסף על הרקע האדום כוכב ירוק, בעל 5 קודקודים. דגל מרוקו הוא בעל רקע אדום ובמרכזו פנטגרם
(כוכב) בצבע ירוק.
אדום הוא הצבע המסורתי של מרוקו מהמאה ה – 16 .הצבע הירוק מסמל את האיסלם. ל-5 הקוקודים יש סימבוליקה לחמסה נגד עין הרעה . הירוק מסמל את האיסלם ואת קשר הדם בין הנביא מוחמד,דרך פאטימה, אשתו על עלי הח'ליפה הרביעי לבין משפחת המלוכה המרוקאית. הכוכב החלול הירוק, האמור לתאר את חותם המלך שלמה,
נוסף מאוחר יותר לדגל. עיקר תפקידי קודקודים אלה מסמלים את חמשת החובות של המוסלמי,שהם:
1 שוהדה-ההצהרה של "אלללה הוא האקבר", כלומר קבלת האיסלם.
2. חמש תפילות ביום. 3 עליה לרגל למכה. 4 צדקה לעניים. 5 צום הרמאדן.
על רבט
המשך יבוא
