יומן מסע לפרובאנס - ספטמבר 2009, חלק 1

פרובאנס.

אילו הקשרים מעלה שם זה? נופים? טירות? נהרות? אוכל? יין? עתיקות רומיות מרשימות?
כל התשובות נכונות!
אזור מקסים ונהדר, שמרגע שמגיעים אליו - קשה להתנתק ממנו.


הנה 2 תמונות כ- "סיפתח", של שדרות עצים לייד העיירה MALAUCENE:

 
MALAUCENE


MALAUCENE


פוסט זה יהווה מבוא כללי, ויתן טיפים לנוסעים לאזור הנהדר הזה.

1. ראשית, מומלץ לנסוע עם מכשיר ניווט בעל מפות מעודכנות. אני נסעתי עם מכשיר QUE 501 עם מפות אירופה (לא העדכניות ביותר). המכשיר עבד נהדר 99% מהזמן וכאשר הפנה אותנו למקום לא מתאים - תיקן את עצמו במהירות. רוב שגיאות הניווט היו שלי, כשלא הקשבתי להוראות. וכמובן לא לשכוח לקחת מפת נייר כגיבוי, לפחות בקנ"מ 1:200,000. מפות בקנ"מ גדול יותר (למשל 1:350,000) פשוט לא יעזרו בניווט בתאי שטח קטנים. דבר נוסף, אני בהחלט ממליץ על מכשיר ניווט ייעודי ולא על מחשב כף יד מבוסס AGPS, שכן יש שם לא מעט מצבים של "קניונים עירוניים" או קניונים אמיתיים, בהם למכשירים כאלה אין סיכוי לקלוט לוויינים. אז למי שאין מכשיר ניווט ייעודי - לפחות שיקח איתו מקלט GPS חיצוני אותו ניתן לקשר למחשב כף היד באמצעות BLUETOOTH, וכך תהיה לכם קליטה טובה הרבה יותר (למתעניינים - לי יש גם וגם וגם - גם מכשיר ניווט, גם מחשב כף יד עם אנטנה פנימית - וגם מקלט GPS חיצוני מסוג GLOBALTOP G66).
2. בענייני אוכל. כצפוי, ניתן למצוא שם מזון מכל סוג שהוא. אבל אם אתם מתכננים לאכול במסעדות בשעות הצהריים - זיכרו כי הצרפתים סוגרים מאוד מוקדם ואז יוצאים למנוחת צהריים, כך שתיאלצו להסתפק במזון מהיר או להישאר רעבים עד שמישהו יפתח את המסעדה. לאור זאת מומלץ להקפיד ולאכול צהריים לכל המאוחר עד 1300-1330. ובשעות הערב, היות ותקופה זו איננה עונת התיירות, מגוון האפשרויות מצומצם מאוד, במיוחד בכפרים הקטנים.
3. ובהמשך לסעיף הראשון - ענייני חשמל. השקעים בצרפת הם בעלי 2 פינים עגולים (אין פין שלישי להארקה). בד"כ בבתי המלון יש מעט מאוד (מאוד) שקעים פנויים (אם בכלל), ולרוב תיאלצו לנתק את אחד ממכשירי החשמל הקיימים. לאור זאת, מומלץ לקחת מספר מתאמים כמו גם רב שקע עם כבל מאריך (כזה עם כבל באורך עד מטר יספיק בהחלט). וכך, כל חובבי האלקטרוניקה (כמוני) יוכלו לטעון את כל הציוד בבת אחת.
4. בענייני כבישים. הרוב המכריע של הכבישים בהם נסעתי בשבוע זה (כ- 1300 ק"מ) הם טובים מאוד. אבל צריך גם לדעת שהכבישים בעומק השטח הם די צריך ובעלי מסלול אחד לכל כיוון, ופעמים רבות גם לא מסומן קו הפרדה. בנוסף, אם אתם במסלול הררי ואתם אלה שנוסעים במסלול החיצוני, לא תמיד קל לנסוע ב- 2 מכוניות במקביל, כך שצריך לרדת כמעט עד לשוליים כדי ששתי המכוניות יוכלו לעבור, ולעיתים זה מסוכן. אבל כאמור - רוב הכבישים רחבים דיים.
5. "בטיחות בהליכה". מתברר שבאזור הזה התושבים מקפידים אפילו פחות מהישראלים לנקות את מה שהכלבים שלהם משאירים במדרכות, למרות זמינות רבה מאוד של מתקני שקיות יעודיים. לכן - WATCH YOUR STEP!.
6. במקומות הקטנים בכפרים - פעמים רבות לא מקבלים כרטיסי אשראי. צריך לזכור להצטייד במזומנים. בנוש אכרטיסי אשראי - לא בכל מקום מקבלים מסטרכארט, אבל מקבלים VISA.
7. ברוב המכריע של המקומות יש מקומות חניה בתשלום, עם אוטומטים בהם מכניסים כסף לפי משך הזמן הרצוי, או תשלום במחיר קבוע. שימו לב, שלמו מראש ושימו את פתקית החניה ע"ג לוח השעונים כך שיהיה גלוי לפקח. חיסכו מעצמכם קנסות חניה מיותרים. עלות החניה ממש זניחה.

ועוד כמה נתונים טכניים המתייחסים למסלול הטיול.
אורכו היה כ- 1300 ק"מ.
הרכב בו נסעתי אמנם היה בנפח מנוע 2000 סמ"ק, אבל היה דיזל, ולכן עלויות הדלק היו כ- 90 יורו בסה"כ.

 חלק מהכבישים הם כבישי אגרה, וסה"כ התשלומים בכבישים אלה הסתכם בפחות מ- 40 יורו. התשלום במזומן במחסום, או במכשיר אוטומטי, או בתא עם קופאי.