יומן מסע לדרום-מערב ארה"ב - יולי/אוגוסט 2013, חלק 18

יום זה הוקדש ל- Sea World.

היום היה חמים למדי והאטרקציה הראשונה שעשינו היתה סיבוב רטוב מאוד באבובים (נזכרנו במבול הקצר שירד עלינו בגארדלנד לפני כמה שנים, בערך חצי דקה לאחר שעלינו על האבובים, ללא יכולת לרדת, נרטבנו עד לשד עצמותינו).

לאור הניסיון בדיסנילנד, בו נרטבו לנו הנעליים והסתובבנו כך במשך כמה שעות, ניסינו לעלות על האבובים יחפים, אך המפעילים הינחו אותנו לנעול אותן בחזרה, כך ששוב הסתובנו רטובים לגמרי כחצי שעה, כולל הבגדים.

הלקח - להגיע לפארקים האלה עם בגדים ונעליים להחלפה, ושאלה יהיו איתם במשך היום, כי (לפחות בדיסני) החנייה נמצאת רחוק מאוד ולא סביר לחזור לרכב, להחליף ואז לחזור לפארק. מומלץ גם לבוא לבושים בבגדים מבד טכני (למשל של קולומביה), שמתייבשים מהר מאוד, כך שכל הספייר שצריך להביא בעצם הם כאמור נעלי התעמלות וגרביים.

לאלה שממש לא רוצים להרטיב את הבגדים, ניתן לקנות במקום פונצ׳ו לא רעים ב- 8$ ליחידה ונראה עמיד למדי (לא כמו אלה שקונים בתאילנד). אני מניח שניתן לקנות אותם במחיר מוזל מחוץ לאתרים.

בכל אופן, ידענו שנרטב כהוגן, כך שהיינו מוכנים נפשית.

 המתקנים והמופעים נחמדים מאוד. גם כאן האוכל יקר מאוד - אך אין ברירה, שהרי לא באנו לפיקניק.



 יצאנו מהפארק בסביבות השעה 17:00 ונסענו ל- Old Town San Diego State Hstoric Park, שנמצא מרחק כמה דקות נסיעה מ- Sea World. מדובר בשכונה ההיסטורית ממנה החלה העיר סאן דייגו. בכניסה למתחם יש כמה חניות לכלי הרכב. משם עוברים להסתובב באזור, שכולו בתים עתיקים (כנראה רובם משוחזרים) המשמשים כמסעדות בסגנון מקסיקני או לממכר מגוון מזכרות.



המקום לא ממש מעניין. בחלק מהמסעדות מכינים במקום טורטייאס tortillas בסגנון מקסיקאני, 2 יחידות בדולאר. טעים מאוד. גם האוכל המקסיקאני כאן נראה הרבה יותר טעים מאשר במסעדות המהירות בהן אכלנו עד כה, אבל היינו עדיין מלאים מארוחת הצהריים שאכלנו בפארק. לאור זאת התפשרנו על כמה טורטייאס וזהו.

מכאן נסענו כ- 25 דקות דרומה, לאאוטלט שנמצא על גבול מקסיקו. יש חומת פח ומאחוריה סוללת עפר גבוהה, המסתירות את נהר Rio Grande, שהוא הגבול בין ארה״ב למקסיקו. רוחב הנהר הוא כ- 100 מטר בלבד, כך שניתן לראות בקלות את הבתים של העיר טיחואנה Tijuana הסמוכה לגבול, כמו גם את דגלי מקסיקו הענקיים המתנופפים ברוח. במידת מה זה מזכיר את גדר ההפרדה שלנו (רק מבחינת הקירבה, כל השאר כמובן שונה).

לאחר קניות לא רבות חזרנו לסאן דייגו, ואז התברר לנו שרובע Gaslamp נמצא כ- 750 מטר בסה״כ מהמלון שלנו , כך שחבל שלא התאפקנו עם ארוחת הערב, שכן בטיול כאן ראינו הרבה מאוד מסעדות שנראו טובות. בכל אופן, הרובע היה מפוצץ באנשים.

חזרנו למלון ע״מ להתארגן לעזיבה למחרת בבוקר.

 המלון שלנו בסאן דייגו היה The Westgate Hotel, שהיה נוח אבל החדר שלנו פנה לרחוב בו עוברת החשמלית העירונית, עסק די מרעיש והמלון היה בתפוסה מלאה כך שלא יכולנו להחליף חדר. המשמעות היתה יקיצה מוקדמת (מאוד) בכל בוקר. מצד שני זה איפשר לנו לצאת מוקדם לפעילויות היומיות.