יום ראשון, 25/12
לאחר ארוחת הבוקר עזבנו את המלון והתחלנו את הנסיעה הארוכה לכיוון מונטה ורדה Monte Verde.
במקור תכננתי לעצור בדרך במפלי Viento Fresco, אך חששנו מאיכות הדרכים בדרך לשמורה ולכן ויתרנו, כי בשעה 13:00 היתה לנו פעילות של גשרים תלויים באזור מונטה ורדה ולאחר מכן בשעה 17:15 סיור לילה ביער הילדים, הסמוך למלון.
לאור זאת נסענו ישירות למלון שלנו ל- 2 הלילות הבאים, Trapp Family Hotel (לא, אין קשר למשפחת von Trapp מסרט צלילי המוזיקה), הנמצא כ- 3 ק״מ לפני שמורת מונטה ורדה. היציאה מרינקון דה לה וייחה היתה לא קלה, כמו בהגעה, עקב הכביש המשובש. שאר הדרך היתה סבירה, על כביש , ואח״כ על כביש 145. אבל כשהגענו לעיירה לה קולינה La Colina, הפך הכביש למפותל ותלול ביותר וקשה לנהיגה. לפחות הנופים להרים היו מרהיבים. בהמשך הפכה הדרך (כ- 30 ק״מ) לקשה מאוד לנהיגה - דרך עפר משובשת ביותר.
לבסוף הגענו למלון טראפ, הורדנו את המזוודות והתחלנו לנסוע במורד הכביש, לפעילות הראשונה להיום, סיור על גשרים תלויים. עם חברת Sky Adventures Travel Sky Walk שבמונטה ורדה.
תחילה עצרנו במסעדה Stella's Bakery במונטה ורדה, שם אכלנו משהו קל לצהריים. המקום נחמד מאוד, האוכל טעים, אבל לדעתי ה-אטרקציה של המקום הוא עשרות מיני הציפורים היפות שמסתובבות בחצר הפנימית של המסעדה. הם בנו מתקני הזנה לציפורים, כמו שבתאילנד מניחים בננות בשלות לפרפרים. בכל אופן מדובר המחזה מרהיב וניתן להתקרב מאוד לציפורים, כדי לצלם. פתאום הופיע לו סנאי שלקח לעצמו את כל הבננות והשאיר את הציפורים רק עם הפירורים... מומלץ בחום.
מכאן המשכנו לכיוון הגשרים התלויים, אך בדרך התגלתה תקלה שהשביתה לנו את הרכב. התקשרנו לחב׳ ההשכרה ובמקרה היו בסביבה אנשים שלה, שהגיעו אלינו תוך זמן קצר, ניסו לבדוק מה התקלה - ומשלא הצליחו קראו לשירות הגרר שלהם, לקחו אותנו בחזרה למלון ותיאמו הגעת רכב אחר עבורנו ליום למחרת, לאחר תום טרק הבוקר שתוכנן לנו. כך שלצערנו נאלצנו לבטל פעילות זו.
אם כך התחלנו להתארגן לפעילות הבאה שלנו להיום, סיור לילה ביער הילדים הנצחי Bosque Eterno de los Niños, שהוא שמורת הטבע הפרטית הגדולה בקוסטה ריקה, וגודלה כ- 220 קמ״ר. סיפור הרקע להקמתה הוא שילדים שבדיים נרתמו לשימור הסביבה, החליטו לאסוף כסף (ע״י מכירת עוגיות וממתקים) כדי לשמר את המקום. על-פי הסיפור הם אספו מיליון דולאר, ממשלת שוודיה תרמה עוד מיליון - והשאר הוא הסטוריה. בכל אופן השמורה סגורה למבקרים, למעט קטע קטן מאוד בשם שביל הנמר Sendero Bajo del Tigre, שאורכו כ- 3.5 ק״מ ורק בו ניתן לבצע סיורי יום או לילה מודרכים. אנחנו בחרנו בסיור הלילה, שמתחיל בשעה 17:30 (לזכור שבקוסטה ריקה, בהיותה כמעט על קו המשווה, השמש זורחת כבר בסביבות השעה 05:30, כך שאכן ב- 17:30 כבר היה חושך מוחלט).
ירדנו ללובי המלון וביקשנו שיבררו עם השמורה באם הם יכולים לבוא לאסוף אותנו מהמלון, והם שמחו לעשות זאת ללא תשלום (מסלול הטיול נמצא במרחק של כ- 10 דקות במורד הכביש מהמלון).
בינתיים, עד למועד היציאה לסיור, החלטנו ללכת ברגל לחברה לייצור חלב גבינות וגלידה, שהיא מפורסמת מאוד. ביררנו עם פקידת הקבלה, שאמרה לנו שמדובר במרחק של 2 ק״מ בסה״כ לכל כיוון. לאור זאת התחלנו לרדת בירידה התלולה. הגענו למקום ואז הסתבר שהוא סגור לאור חג המולד... ולכן התחלנו את דרכנו בחזרה למלון, בעלייה התלולה. לא נורא, שרפנו קצת קלוריות.
הלכנו לבית הקפה/מסעדה של המלון כדי לשתות משהו קר ולאחר מכן עלינו לחדר כדי לנוח.
לקראת השעה הייעודה ירדנו למטה והסתובבנו מעט בשטח המלון. מדובר במלון שגדל והתפתח עם השנים. חלקים לא מעטים בו מכוסים בעץ או פרקט. מאוד יפה.
לאחר זמן מה הגיעה ההסעה, שלקחה אותנו מס׳ ק״מ במורד הדרך, עד לכניסה למסלול הטיול.
קיבלנו הסבר מעניין מהמדריך, שניפק לנו פנסים והתחלנו ללכת בשביל האפלולי בתוך הג׳ונגל. המסלול נמשך כמעט שעתיים, במהלכו ראינו מספר צפרדעים קטנטנות, עכבישים מסוגים שונים, מספר חרקים, ציפורים ישנות וגם צמד פרפרי מורפו ישנים ועוד. מתברר שלאחד מפרפרי המורפו יש מעין צבעי הסוואה מורכבים על הצד החיצוני של כנפיו הכחולות המרהיבות. בחלק העליון יש עיגול שחור גדול והמראה הכללי הוא כמו ראש של ינשוף (שהיא ציפור טורפת ולכן בע״ח אחרים נזהרים ממנה). החלק התחתון מזכיר ראש של נחש! מעניין מאוד.
לסיכום, הסיור מהנה מאוד ומומלץ.
עם תום הסיור לקחו אותנו בהסעה בחזרה למלון, נכנסנו לחדר האוכל ואכלנו ארוחת ערב מאוחרת.
מכאן עלינו להתארגן למחרת. המלון נמצא בגובה של כ- 1,400 מטרים כך שבלילה קריר מאוד כאן. הלכנו לישון וכל הלילה נשבו רוחות חזקות ומשביות של כ- 15-20 קשר. הייתי בטוח שהנה הלך לנו סיור הצפרות של הבוקר למחרת, אך למזלנו לא כך היה.
