יום רביעי 19/4/2017
קמנו לבוקר קריר, טמפרטורת הסביבה 1- מעלות צלזיוס. בלילה היה קר עוד יותר אך בחדרים היה חימום טוב ולכן לא הורגש הקור כלל. אבל היום היה כיסוי עננים מלא, עננות שכבתית בגובה בינוני. הטמפרטורות הנמוכות (3-4 מעלות צלזיוס) ליוו אותנו בכל היום הזה.
ירדנו ברגל לחדר האוכל, שם היתה ארוחת בוקר טובה.
לסיכום המלון הזה, Complex Turistic Bucovina, מומלץ בהחלט. החדרים אמנם לא מאובזרים אבל הם גדולים ונוחים.
ירדנו לרכב והתחלנו בנסיעה למנזר הומור (ברומנית Mănăstirea Humorului). הומור זה שמו של המנזר, אין קשר להומור. ציורי בקיר שלו בגוון חום-אדמדם וגם הוא מוגדר כאתר אונסקו. כשהגענו למקום ראינו שציורי הקיר החיצוניים לא ממש שמורים טוב ולכן החלטנו שלא להיכנס.
המשכנו עוד כרבע שעה למנזר וורונץ (ברומנית Mănăstirea Voroneț) נקרא ״הקפלה הסיסטינית של המזרח״ ובציורי הקיר שולט הגוון הכחול, שנקרא ״כחול וורונץ״ ועד היום, יותר מ- 500 שנה לאחר שצוירו, לא יודעים את הרכב הצבע הזה...
וכך נראים ציורי הפרסקו בתוך המנזר:
גם פה, כמו במנזר הומור, חלק גדול מציורי הפרסקו החיצוניים נשחקו לגמרי, אם כי הפנימיים אכן מרהיבים. נדרשו פחות מ- 4 חודשים לצייר את כל המנזר הזה. מדהים, בהתחשב במורכבות ורמת הפירוט של הציורים. בקיר המערבי החיצוני יש ציור של יום הדין. ניתן לשהות פה כחצי שעה. מומלץ.
ומכאן יצאנו לכיוון מבצר ניאמץ Cetatea Neamț, קרוב לעיירה טארגו ניאמץ Târgu Neamț.
לאור מז״א הקר והאובך שכיסה את כל האזור, החלטנו לוותר ונסענו למנזר אגפיה (ברומנית Mănăstirea Agapi), שהוא מנזר נזירות בלבד, נבנה לפני כ- 470 שנה וכיום יש בו כ- 40 נזירות. המנזר הזה מזכיר מעט בתוכו את מנזר רילה שבבולגריה. כאן הוא כולו צבוע בלבן והמעקות החומים מעץ נותנים קונטרסט יפה. נכנסנו לחנות המנזר וקנינו קופסת שרבט דובדבנים ובחנות הקטנה שסמוכה לכניסה למתחם קנינו כיכר לחם קטנה, שהתגלתה המצויינת (הלחם עד כה בבולגריה היה ממש לא טעים). ניתן לשהות כאן עד חצי שעה. מומלץ.
המשכנו לעיר פיאטרה ניאמץ Piatra Neamţ, שם אכלנו צהריים במסעדה LaTerazza da Bruno, שהיתה סבירה ולא יותר. בינתיים התחיל לרדת גשם וכל האזור התכסה בענן נמוך.
המשכנו לכיוון ערוץ (קניון) ביקאז Cheile Bicazului, שהוא באורך 8 ק״מ וגובה המצוקים שסביבו מגיע ל- 300 מטרים. תוך זמן קצר החל לרדת שלג, שהלך והתחזק ככל שטיפסנו במעלה ההרים. טמפרטורת הסביבה ירדה לאפס ולאט לאט המשיכה לרדת עד שהגיעה למינוס 3 מעלות צלזיוס. כל הסביבה התכסתה בשלג. כל פעם שיצאתי לצלם נכנסו כמויות של הפתיתים הלבנים לתוך הרכב. בהתחלה התלהבנו מאוד, לא ידענו לקראת מה אנו הולכים בהמשך הכביש – ובהיקף עוד יותר גדול בהמשך הטיול...
גם הכביש הלך והתכסה בשלג, להערכתי 10 ס״מ ויותר. כל פעם שהגענו לקטע כביש בו לא עברה מכונית בדקות האחרונות - הקוליסים שהשאירה המכונית הקודמת כבר היו מכוסים בשלג, מה שהקשה על הנסיעה בשל החשש לרדת מהכביש וליפול לתעלות הניקוז העמוקות.
בהמשך ערוץ נמצא האגם האדום (ברומנית Lacul Roșu), שנוצר עקב רעידת אדמה בשנת 1837 ונקרא כך על-שם אדמת הסחף האדמדמה שמגיעה לאגם מנהר ביקאז. האגם היה קפוא לגמרי כך שלא הצלחנו לראות את צבעו הייחודי, ולכן המשכנו בנסיעה.
כעבור עוד כחצי שעה של נסיעה איטית מאוד על הכביש המושלג, הגענו לשטח מישורי, ודווקא שם התגבר כשלג. עברנו עוד מחסום משטרה שבדק התאמת הצמיגים ברכב לנסיעה בשלג - והכביש נכנס שוב לשטח הררי, שנסעו בו אפילו פחות מכוניות מאשר בקטע הקודם. הנוף הלבן היה פשוט מדהים. לבסוף, אחרי כ 3.5 שעות נסיעה בתוך השלג, התחלנו בירידה מההר עד שהשלג פסק.
עוד כשעה וחצי נסיעה הביאה אותנו למלון שלנו ללילה זה, מלון Binderbubi בעיירה Sighişoara. העיירה סיגישוארה נמצאת במרכז טרנסילבניה. המלון מפואר מאוד. העלינו את הציוד לחדרים ומייד ירדנו לאכול ארוחת ערב מאוחרת.
לאחר מכן עלינו להתארגנות ולשינה מוקדמת.
לסיכום הנסיעה בערוץ ביקאז - מופלא ונהדר, הודות לשלג. הכביש הזה נחשב לאחד היפים ברומניה, כך שאני בטוח שהוא יפה מאוד גם כשאין שלג. מומלץ.
